הפרעת קשב וריכוז

מהי הפרעת קשב?

 

 

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות או בקיצור הפרעת קשב מוכרת כ-ADHD, ראשי תיבות באנגלית של Attention deficit hyperactivity disorder) היא הפרעה נוירו התפתחותית, שתסמיני הליבה שלה הם: קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב. ADD- הוא מונח ששימש בעבר לתיאור הפרעת קשב ללא היפראקטיביות.

הפרעת קשב היא תופעה שכיחה המוערכת בכ-5%-10% בקרב ילדים בגילאי בית ספר‏. ברוב המקרים היא באה לידי ביטוי לראשונה בילדות, אך היא אינה חולפת עם ההתבגרות‏ ומלווה חלק ניכר מהלוקים בה גם בגיל הבגרות.

הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי.

 

מה גורם להפרעת קשב וריכוז?

 

להפרעת קשב וריכוז מקור מוחי שבסיסו גנטי, לכן נראה פעמים רבות יותר מחבר משפחה אחד הסובל מהפרעה זו. מקובל היום לחשוב, כי התפתחות הפרעת הקשב אינה מבוססת על גורם בודד אלא על מכלול גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים, המעצבים במסלול סופי משותף את הסינדרום המלא.ההפרעה הבסיסית היא כאמור לעיל אורגנית, ומבוססת על שינוי קטן במבנה המוח ובתפקודו. במחקרי הדמיה שונים נמצאה ההפרעה מתקשרת לשוני מבני באונות הפרונטליות, בעיקר האונה הפרונטלית הימנית ומתמקדת במעגל ה fronto-striatal. במחקרים שבדקו תפקוד נמצאה ירידה יחסית בניצול צריכת הסוכר והחמצן במצבים הדורשים ריכוז באזורים מוחיים אלו. הנוירו-טרנסמיטר העיקרי המעורב הוא דופמין, כאשר בין האחרים מוזכרים סרוטונין ונוראדרנלין.

רבים מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז סובלים במקביל מליקויים נלווים, ביניהם: ליקויי למידה, קשיים מוטורים וסנסורים, הפרעות במצב הרוח ובעיות בהתנהגות. יש מאפיינים שונים לכל גיל. הילד הסובל מהפרעת קשב מסתמן לרוב כבר מגיל צעיר כילד שאינו ממצה את יכולתו, דבר הגורם לו ולסביבה תסכול וצער רב. רבים מהילדים מגיעים לאבחון באיחור כשהם סובלים כבר מדימוי עצמי נמוך, מהישגים לימודיים נמוכים, מקשיים חברתיים ומבעיות בהתנהגות.

 

 

 

 

כיצד נאבחן?

 

מכיוון שיש לקחת בחשבון גורמים רבים באבחנה המבדלת, על כל ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז לעבור בדיקה נוירולוגית מקיפה.לאחריה יקבע האם יש צורך באמצעים אבחנתיים נוספים ואם יש בכך צורך יומלץ על ביצוע בדיקות המתאימות לילדכם. תהליך האבחון כולל התייחסות לכל המרכיבים המעורבים - הרגשיים, החברתיים, הלימודיים וההתנהגותיים.

האבחון מתבצע אך ורק ע"י נוירולוג ילדים או פסיכיאטר. כל גורם אחר אינו מוסמך לתת אבחנה זו .

 

מדוע יש צורך לאבחן?

 

אנו חיים בעולם עשיר בגירויים אשר חלקם מעשירים אותנו ומפתחים אותנו אך חלקם מיותרים ולכן אינם נקלטים. ילד הסובל מהפרעת קשב הינו ילד החסר את יכולת הסינון בן גירויים הרלוונטיים ללמידה לבין אלו שלא. כל הגירויים שסביבו נחשבים לחשובים ומעניינים באותה מידה. הוא מוצף ומוסח ולכן אינו פנוי כלל ללמידה.

גופו זקוק לתנועה על מנת לחקור את הסביבה הוא אינו יכול לשבת לאורך זמן ולהיות קשוב למורה הוא מוסח מכל רעש דיבור או רחש בכיתה.בשל כך  הישגיו נמוכים והוא נושא עימו כשלונות ותסכולים רבים.

דימויו העצמי ובטחונו העצמי יורדים . אצל מחצית מילדים אלו היחסים החברתיים נפגמים בצורה קשה. תפקוד ברמה הנמוכה גובה מחיר בתחום הרגשי, החברתי וההתנהגותי ומשפיע על הערכתו העצמית של הילד ועל יחסיו עם הסביבה.

כיצד לטפל?

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז כולל שילוב של טיפול חינוכי (דידקטי), רגשי (פסיכולוגי) ותרופתי המותאם לכל ילד לפי הצורך. לא כל ילד זקוק לכל הטיפולים, לכל אחד צרכים משלו ועל המטפלים להתאים את הטיפול לצרכים אלו.

בעקרון הטיפול המומלץ חייב לכלול:

1.     טיפול תרופתי

2.     טיפול בריפוי בעיסוק לשיפור תפקודיים ניהוליים בבית ובסביבה.

הטיפול בריפוי בעיסוק

 

בארקלי הגדיר את הפרעת הקשב והריכוז כהפרעה בתפקודים הניהוליים. פגיעה אשר גורמת לקשיים בהתנהגות, קשיים בתכנון וקשיים בתפקוד.

 

מטרות הטיפול בריפוי בעיסוק:

 

1.  לקדם את איכות החיים של המתמודד ומשפחתו
2.  לשפר השתתפות בעיסוקים שונים ביומיום
3. להקנות אסטרטגיות ניהוליות לאדם ומשפחתו כדי להתמודד עם אתגרים אופייניים
    להפרעת קשב.
4.  לקדם מודעות להפרעת הקשב על ידי הקניית ידע ולמידה מהתנסויות מבוקרות.
5.  לספק חוויות הצלחה ומסוגלות בפעילויות יום-יומיות
6.  להכשיר ולהעצים הורים כמתווכים בתהליכים הטיפוליים

 

הטיפול בריפוי בעיסוק במכונינו חולש על מספר דרכי התערבות

 

ü   הגישה הסנסומוטורית – מתן חוויות סנסומוטוריות על מנת לספק לילד את הגרייה לה הא זקוק ולתעל אותה ללמידה.

 

ü   הגישה הקוגנטיבית התנהגותית – העלאת המודעות של הילד לקשייו תוך מתן כלים של ביקורת עצמית, אסטרטגיות למידה תוך תכנון והתארגנות

 

ü   גישת ה POET -  - גישת הדרכה להורים אשר מטרתה להקנות להורים ידע על התפקודים הניהוליים של ילדם ומקור הקושי שלו ומיומנויות בהן יוכלו לסייע לו בעצמם בסביבתו הטבעית

 

הטיפול אצלנו ניתן ע"י מירי אלגוי אביטבול מרפאה בעיסוק פדיאטרית מוסמכת אשר הוכשרה בגישות ההתערבות שפורטו קודם לכן.

עצות וטיפים לטיפול בילדים עם ADHD

 

ü   לקבל את העובדה שההפרעה קיימת ולראות את הצדדים החיוביים שלה.

ü   להקשיב לילד.

ü   לעודד שיחה תוך מתן דגש על פירוט ומעורבות.

ü   לחזק את הבטחון העצמי של הילד דרך הבלטה של צדדים חיוביים שלו.

ü   לציין כל הצלחה קטנה של הילד.

ü   לפתור ביחד בעיות לשם פיתוח החשיבה הלוגית.

ü   לרשום תזכורות או משימות בצבעים ופתקיות – מסייע לזכירה טובה יותר.

ü   לתת לילד הפסקות.

ü   לקבוע מקום קבוע לחפצים שימושיים.

ü   לחלק את המשימות לתת משימות קטנות.

ü   לתת הוראות קצרות.

ü   לנסות לפתח עניין בדברים חיוביים כגון ספורט ציור פיסול וכו'

ü   להעסיק בספורט ופעילויות גופניות אחרות.

ü   לקבוע גבולות מדוייקים ולא לוותר.

ü   למנוע מחלוקת בקבלת החלטות בין ההורים מול הילד.

ü   שהייה בטבע מרגיעה ומסייעת.

ü   לנסות להמנע ממאכלים מתוקים, מאכלים בעלי צבעי מאכל (בעיקר צהוב וכחול) ומאכלים בעלי קפאין.