ויסות חושי מהו?

ויסות חושי הינו תהליך קליטת גירויים מהסביבה באמצעות החושים שלנו. בתהליך זה אנו קולטים מידע באמצעות מערכות התחושה השונות, מעבדים אותו ומשתמשים בו לצורך הסתגלות לסביבה. תינוק יוצא מהרחם שהינו סביבה מוגנת ומווסתת, אל עולם רב בגירויים וחושים אותם הוא צריך לווסת ולעבד. לעיבוד זה אנו קוראים אינטגרציה סנסו-מוטורית .לחלק מהילדים קיים קושי בעיבוד החושי המגיע מהגוף ומהסביבה ובאינטגרציה זו. תהליך האינטגרציה הסנסו-מוטורית הינו תהליך טבעי שבו מתפתחת היכולת לקלוט מן הסביבה ומן הגוף מידע חושי – ולארגנו לפעילות מותאמת. תהליך זה מורכב משלושה שלבים: הקלט החושי, עיבוד המידע והפלט - התגובה. יכולת תקינה בעיבוד החושי מסייעת לנו בתקשורת חברתית, פיתוח כישורים מוטוריים וכן, פיתוח יכולת ריכוז וקשב ללמידה. עיבוד חושי תקין ויעיל, עם יכולת תגובה מותאמת, מתרחש כאשר מערכת העצבים שלנו קולטת מידע חושי( מהקולטנים של האור, עיניים, שרירים, פה,אוזניים, אף.. ) ,מוחנו מארגן את המידע ומפרש אותו לפעולה. תהליך זה מאפשר לנו להגיב לאותה פעולה בצורה המותאמת לסביבה. כאשר קיים קושי או הפרעה באחד משלבי הארגון : בקליטת המידע ,בארגונו או בפלט שלו לסביבה, יתקשה הילד לבצע משימה הקשורה במידע חושי כגון : לבוש, רכיבה על אופניים, צפייה בהצגות, מסירה ותפיסת כדור וכו'. הקשיים יכולים להופיע בצורות שונות , לילד או לאדם אחד יכולות להיות מספר התנהגויות, הוא יכול להיות בעת ובעונה אחת גם רגיש במערכת אחת ובתת רגישות במערכת אחרת. יתרה מכך ייתכנו קשיים שונים באותה המערכת כך שתתבטא רגישות יתר באזור הפנים והגב ואילו תת רגישות באזור הידיים.

הויסות חושי יכול להופיע בכל אחת ממערכות הגוף :

המערכת הויזואלית (חוש הראיה): מסרים המתקבלים מקולטנים ברשתית העין, הקשורים בראייה.
המערכת הטקטילית (חוש המישוש, המגע): מסרים המתקבלים מקולטנים על פני העור לגבי מגע, לחץ, מרקם, טמפרטורה, כאב.
המערכת האודיטורית (חוש השמיעה): מסרים המתקבלים מקולטנים הנמצאים באוזן הפנימית, לגבי קולות, דיבור. היכולת לקלוט קולות שונים, להבדיל ביניהם, לעבדם ולהגיב אליהם בצורה נכונה.
המערכת הוסטיבולרית (שיווי המשקל): מסרים המתקבלים מקולטנים באוזן הפנימית (איבר שווי משקל) לגבי שינויים בשיווי המשקל, התאמת תנועות הגוף לתנועות הראש, התנסויות תנועתיות בחלל ומיקום הגוף ביחס לפני האדמה וכוח הכובד.
המערכת פרופריוצפטיבית (מגע עמוק): מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים בשרירים ובגידים בנוגע למנח הגוף, משקל, לחץ, מתח, תנועה ותנוחת אברי הגוף.
המערכת האוראלית: מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים על הלשון, הקשורים ביכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב למסרים בתוך הפה.
מערכת הריח: מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים בחלל האף, הקשורים ביכולת לקלוט ריחות שונים, להבדיל ביניהם, לעבדם ולהגיב עליהם.

הקשיים בעיבוד החושי מתחלקים לארבעה חלקים:

1. ילדים בעלי רישום נמוך – אלו הילדים הזקוקים לגרייה מרובה על מנת לתפקד באופן אדפטיבי, אך יחד עם זאת הם מגלים פאסיביות בחיפוש אחר גרייה חושית.
המאפיינים ההתנהגותיים לילדים אלו הם: איטיות, אדישות וחוסר התעניינות בסביבה, עייפות ורמת אנרגיה נמוכה,ילדים אלו יעדיפו לשחק לבדם, הם ייתקלו בחפצים ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה. ילדים אלו יציגו קושי בתפיסה המרחבית ובהתנהלות במרחב, יראו מסורבלות תנועתית והליכה מרושלת.
2. ילדים בעלי רגישות יתר לגרייה – אלו הילדים הזקוקים למעט גרייה על מנת לתפקד באופן אדפטיבי, אך יחד עם זאת הם מגלים פאסיביות בהפחתת גרייה קיימת. תגובתם לגירוי מהירה ועוצמתית יחסית לילדים אחרים.
המאפיינים ההתנהגותיים לילדים אלו הם: מוסחות, היפראקטיביות וסף תסכול נמוך. ילדים אלו יוסטו בקלות באמצעות ריחות, קולות ותנועות.
3. ילדים בעלי תגובת הימנעות מתחושה – אלו הילדים הזקוקים לגרייה מועטה על מנת לתפקד באופן אדפטיבי, ולכן אקטיביים במזעור הגרייה.
המאפיינים ההתנהגותיים לילדים אלו הם: הימנעות מחשיפה לגרייה, הסתגרות ונוקשות. ילדים אלו יפתחו טקסים קבועים המאפשרים שליטה, על מנת להימנע מגירוי. הם יגיבו באופן לא חברתי ותוקפני למגע לא צפוי .ילדים אלו יירתעו ממגע במרקמים שונים, הימנעו מרעש, ויציגו שינויים תכופים במצב הרוח ולעיתים אף חרדה חברתית. ילדים אלו יסרבו ללבוש בגדים מסוימים, יתקשו במעבר בגדים בחילופי עונות (מביגוד ארוך לקצר ולהפך), ימנעו מריחות ,צלילים וטעמים.
4. ילדים בעלי צורך בחיפוש חושי – אלו הילדים הזקוקים לגרייה מרובה על מנת לתפקד באופן אדפטיבי, ולכן אקטיביים בתגבור הגרייה.
המאפיינים ההתנהגותיים לילדים אלו הם: חיפוש אקטיבי אחר חוויות המספקות מגע, תנועה וגירויים חזותיים-שמיעתיים. קיימת נטייה להימצא בחוסר שקט ולהוסיף גירויים לפעילות. ילדים אלו יהיו בתנועה מתמדת ,בלתי פוסקת ואימפולסיבית הן מוטורית והן רגשית.

כיצד מתי ומי מאבחן קושי בויסות החושי

בצפיה בסימפטומים המופיעים בילדים בעלי קשיים בויסות החושי, ניתן בנקל לטעות ולזהותם כסימפטומים של לקויות אחרות כגון: הפרעת קשב וריכוז, הפרעת התנהגות, הפרעת תקשורת וכו'
ילדים אלו חווים את פעולות היומיום כגון לבוש, צחצוח שיניים, ישיבה במפגש בגן, ביקור אצל הסבתא וכו', כמאיימים ומתסכלים. חוויות אלו יגרמו להתנגדות שאינה ברורה לסביבה ולעיתים אף לא לילד בעצמו. ההורים מוצאים את עצמם בחיכוכים תמידיים עם הילד.
כאשר חוויית התסכול וההתנגדות מפריעה לתפקודו של הילד בחיי היומיום ולחיי השגרה של משפחתו יש לפנות לאבחון וטיפול.
הטיפול מתבצע רק ע"י מרפאה בעיסוק מוסמכת ומוכשרת לכך.
הטיפול בריפוי בעיסוק משלב מספר גישות התערבות המשתלבות זו בזו
1. נתינת חלופות לליקוי – לחלק מהילדים קיים חסך תחושתי לדוגמא בפה ולכן נראה אותם לועסים צווארונים של חולצה או שרוולים. הילד זקוק לגירוי אורלי סביב הפה ולכן במקום לכעוס עליו או לבקר אותו, נציע לו פתרונות אחרים כגון: לעיסת מסטיקים, אכילת מאכלים קשים, שתייה מקש וכו'.
2. "דיאטה סנסורית" – זוהי שיטת טיפול המציעה גרייה מבוקרת תוך התחשבות בצרכיו והעדפותיו התחושתיות של הילד. בתוכנית ישולבו גירויים שמעוררים או מרגיעים את הילד בכדי להגיע לרמה של ויסות, איזון וארגון התחושות להשגת תפקוד אופטימלי בהתאם לצרכיו ולמשימותיו של הילד.
3. התאמת הסביבה – שינויים "טכניים" בסביבה יכולים לסייע לילד ולהפחית את ההתנגדות והחרדה כגון: הסרת פתקיות מהבגדים, שינוי מקום הישיבה וכו'.
4. הדרכה הורית – אינטראקציה איכותית בין הורה לילד נמצאה כתורמת מרכזית לויסות התחושתי. אינטראקציה איכותית מבוססת בראש ובראשונה על הבנת קשייו של הילד. הבנה והכלה של הילד תעניק לילד בטחון בעולם שנחווה אצלו כלא בטוח ומאיים.כמו כן תפחית את החיכוכים ומאבקי הכוחות ביחסים בין ההורה לילדו.

אנו בקליניקיד בונים תוכנית טיפול ייחודית לילד ולמשפחתו, הבנוייה משאלונים ואבחון לילד. תוכנית הטיפול כוללת שילוב של מספר גישות התערבות בהתאם לצורכי הילד והמשפחה. אנו מאמינים כי יישום תוכנית טיפול נכונה תוך הדרכת ההורים והצוות החינוכי, תשפר את יכולת התפקוד של הילד, את התמודדותו עם העולם, וכן את דימויו העצמי כילד מתפקד באופן אדפטיבי ואופטימלי בסביבתו הטבעית.
זכרו אנחנו פה בשבילכם לכל בעיה שאלה ומטרה.