DCD - הפרעת קאורדינציה התפתחותית

DCD -  Developmental Co-  ordination Disorder

זוהי הפרעת קאורדינציה התפתחותית המשליך על תפקודי היום-יום, על פעילויות פנאי ועל למידה אקדמית, שלא על רקע פגיעה נוירולוגית וללא פגיעה באינטליגנציה (American Psychiatric Association, 1994).   

בעבר היינו אומרים על ילד שנוטה לשבור דברים או שמתקשה להתלבש לבד, שהוא מסורבל, "קלאמזי" בלועזית. אבל היום יש להפרעה הזו שם.

במחקרים נמצא כי שכיחות תופעה זו הינה 6-9 אחוזים מן הילדים בכיתות הנמוכות.

כאשר הליקוי הוא קל ואינו מפריע במיומנויות היומיומיות או להישגים בבית הספר אין סיבה לגשת לטיפול, אך אם הליקוי המוטורי יוצר פער לעומת בני גילו או מצוקה רגשית, כדאי לגשת לטיפול בהקדם.

מאפייני הפרעת  DCD

DCD  הפרעת קואורדינציה התפתחותית מופיעה מגיל ינקות ויכולה להימשך עד גיל מאוחר יותר. ההפרעה באה לידי ביטוי בליקוי מוטורי ובמיוחד במצבים של שמירת שיווי המשקל. חשוב לציין שרמתו ויכולתו השכלית של אותו אדם הסובל מכך אינו נופל מזו של "אדם נורמלי" .

בינקות – ההפרעה מתבטאת באיחור ביכולות כמו זחילה או ישיבה.

בילדות -ההפרעה באה לידי ביטוי במעידות רבות של הילד הלוקה בה, סרבול מוטורי, התקלות בחפצים, הפלה של חפצים, קושי בגזירה השחלה ובהרכבת חלקים של משחק.

בגיל בית הספר- הליקוי מתבטא בהפרעות כתיבה, התארגנות במחברת, כתב גדול מדי/קטן מדי, אין רווחים בין המילים ,כתב לא ברור ולא קריא. בעיות שלא אחת מובילות לקשיים לימודיים.

מחקר מצא  קשר ברור בין DCD לבין ליקויי למידה, עם זאת גורמי חינוך רבים מתקשים לאתר בעיה זו ומשייכים אותה רק ללקות למידה. אבחון אצל מרפאה בעיסוק מחדד את קשייו של הילד ובעזרת טיפול תואם יכול לסייע לילד לגשר על קשייו.

ילדים הסובלים מהפרעה זו יעדיפו משחקי מחשב או צפיה בטלויזיה על פני משחקי כדור או משחקי ספורט שונים. הם יסרבו להשתתף בחוגי ספורט שוני מחשש להיות ללעג בפני הילדים האחרים. מצב כזה יכול ליצור קשיים חברתיים ורגשיים בלב הילד.

בחיים הבוגרים - ההפרעה יכולה להקשות על בחירת מקצוע הדורש שילוב של קאורדינציה ומיומנויות מוטוריות כגון עיצוב גרפי, פיסול, תכשיטנות, הנדסת חומרה ועוד. בנוסף יכול אותו בוגר להתקשות בקבלת רשיון נהיגה.בשל היותה מיומנות שדורשת קואורדינציה גבוהה.

 

 

 

מקור הפרעת  DCD

המקור הפיזיולוגי אנטומי של הפרעה זו אינו ידוע. העובדה היחידה הידועה כי הגוף מקבל מספר רב של גירויים סנסוריים אשר אינו מעבד אותו נכון לכדי תנועה מאורגנת ומתוכננת כיאות.בד"כ גופינו קולט אינפורמציה המגיעה מהסביבה מעבד אותה ומבצע תנועות מתוכננות מתוזמנות ומאורגנות באופן אוטומטי וטבעי. בילדי DCD התהליך אינו אוטומטי וטבעי. הגוף אינו "זוכר" פעולה שביצע בעבר ויש מעין למידה מחודשת בכל פעם.

 

טיפול בDCD

כאשר עולה חשד להפרעת DCD אצל הילד, יש לגשת למרפאה בעיסוק המתמחה באבחון וטיפול בילדים. באבחון נבדקים כל תחומי התפקוד המוטורי, הסנסורי,הקוגנטיבי וההתנהגותי. בהתאם לממצאי האבחון ניתן לילד טיפול ולהוריו הדרכה מתאימה.ככל שהאבחון והטיפול נעשים בגיל צעיר יותר, כך נחסכת מהילד מבוכה ודחייה חברתית.

לאחר האבחון תותאם תוכנית המתאימה לקשיי הילד ולממצאי האבחון. בנוסף, המרפא בעיסוק יעניק לילד ולהורה הדרכה וטיפים לגבי ביצוע פעולות יומיומיות כמו רחצה, לבוש, כתיבה ועוד, תוך התמקדות בארגון התנועות ותיאום ביניהן.