מהן מיומנויות חברתיות

חברים לא רוצים לבוא לשחק עם ילדכם? הגננת מדווחת כי הילד משתמש באלימות בכדי להביע את עצמו? הילד מרגיש שילדי הגן או הכתה אינם מבינים אותו? הילד מרגיש דחוי?

כאשר התשובה לאחת השאלות הללו היא חיובית קרוב לוודאי שילדכם מתקשה בפיתוח המיומנויות החברתיות שלו?

מהן מיומנויות חברתיות? מה חשיבותן? מה גורם לקשיים במיומנויות אלו? ומה היא הדרך הנכונה לפתור סוגיה זו? על כך אנסה לתת לכם מעט תשובות וידע.

 

מיומנויות חברתיות הם מכלול של כישורים ויכולות של האדם התורמים לקשרים בינאישיים ותקשורת עם אנשים אחרים.כישורים ויכולות אלו מאפשרים התנהגות חברתית הולמת, המתבטאת ביכולתו של האחד למלא אחר ציפיות החברה, לבנות קשרים חברתיים עם בני גילו, להסתגל לדרישות המציאות ולקבל החלטות בהקשרים רגשיים, אישיים חברתיים וערכיים.

מיומנויות חברתיות כוללות:

·       יוזמה ועשיית מאמץ להיות בחברת ילדים אחרים .

·       פיתוח יכולת תקושרת אישית - היכולת להקשיב לחבר ולהבין למה הוא התכוון, דיבור ברור ומובן שיכול להעביר מסר ברור ומדויק.

·       יכולת לשתף פעולה – התנהגות זו כוללת הצעת עזרה  לאחרים וקבלת עזרה, התחלקות, ביצוע משימות לפי תור והיכולת להתפשר.

·       שימוש באינטלגנציה רגשית -  היכולת להבין כיצד אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם.

·       היכולת להביע רגשות חיוביים ושליליים באופן מותאם כך שהאחרים יוכלו להבין אותי.

·       פיתוח שליטה עצמית - היכולת לקבל את הכללים והחוקים של הקבוצה/המשחק.

·       היכולת להביע את עמדה .

·       היכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.

·       פיתוח ויסות רגשי - היכולת לשאת תסכול/הפסד.

 

 

 

חשיבות של רכישת מיומנויות חברתיות:

החלק החברתי עבור ילדים מהווה גורם חשוב מאד בהתפתחות שלהם. הדימוי העצמי נבנה ונשען על מה שהילד קולט מסביבתו: מהמשפחה ומחבריו, קבוצת השווים שלו. ילד שמרגיש דחוי, לא רצוי או לא מסוגל להשתלב חברתית יסבול ככל הנראה מהערכה עצמית נמוכה. ילד זה יכול לסבול מבדידות חברתית, ממצוקה רגשית, שתקשה עליו לעתים, להתפנות להשגת משימות התפתחותיות נוספות כמו החלק הלימודי. 
 

תחושת הכישלון או הקושי החברתי ילוו את הילד גם לבגרות: היכולת להסתגל למסגרות שונות כמו מקומות עבודה חדשים , היכולת לפתח קשרים בינאישיים, מושתתים על חוויות הילדות שלנו, על התהליך של פיתוח הכישורים החברתיים. קשיים חברתיים ילוו אותנו לחיים הבוגרים וישפיעו על יכולות אילו

תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים:

חרדת זרים אצל תינוקות, המתחילים לפתח קשר מובחן אל הוריהם, הינה התחלה של הבנה חברתית. 

 

ילד בן שנה משחק במשחקי "קוקו, "תן וקח", והבאת דברים – זוהי התנהגות חברתית;
בגיל שנה וחודשיים לערך, מתחיל הילד לשחק במשחקי "כאילו, מעמיד פנים, מחקה סיטואציות חברתיות, כועס כשנלקח ממנו צעצוע. 

מגיל שנתיים –  המשחק יהפוך סימבולי יותר, יהיה שימוש בתחליפי אובייקטים. לדוגמא: השולחן יהפוך לבית, תהיה פניה למבוגר ורצון לשחק איתו.

בסביבות גיל שלוש –  מתחילה ההדדיות, הילדים מחקים אחד את השני, יש העדפה עם מי לשחק. מתחילים מאבקי כח ושליטה.

בגילאיי ארבע  –חמש, מתפתחים משחקי תפקידים, הילדים בונים סיטואציות חברתיות שלמות דרך משחק דמיון. מתפתח גם המושג של חבר וניכרת העדפה ברורה של ילדים עם מי הם רוצים לשחק. 

בגילאיי 6-7  החלק החברתי נהיה משמעותי. הילד בוחן את מקומו בקבוצה, מול האחרים. יש קשר מובחן עם חבר קרוב. ויש עיסוק במשחקים קבוצתיים המאופיינים בחוקים ברורים ותחרות. 

קשיים במיומנות חברתית:

קיימים שני סוגים עיקריים של קשיים חברתיים:

• קושי ליצור קשר עם קבוצת השווים: הקושי יכול לבוא לידי ביטוי ברצף שבין הימנעות לתוקפנות.
• קושי בהבנה של הסיטואציה החברתית. 

קשיים של הילד:

ישנם ילדים החסרים מיומנויות חברתיות בסיסיות. לעיתים הם ייגשו לילדים באופן לא יעיל או שהיוזמה תהיה מועטה מאד. הקשיים הללו יכולים לנבוע ממספר סיבות.

יש צורך להדגיש כי כל אחד מהגורמים צריך להיות מאובחן ומטופל ע"י איש המקצוע המתאים. בנוסף כישוריו החברתיים של אדם מסויים עלולים להפגע מיותר מגורם אחד בו זמנית – מצב זה נקרא תחלואה נלוית או תחלואה כפולה. במקרה זה יש לתת מענה מתאים עבור כל אחד מהגורמים במסגרת תוכנית רב תחומית. 

 

• ילדים בעלי קושי לקרוא את המסרים והסיטואציה החברתית: ילדים אילו יתחצפו למבוגרים מבלי להבין כי הדבר מסב להם נזק, הם יגרמו לעצמם ולסביבה להיות במצבים מביכים. המענה לילדים אלו יינתן ע"י מטפלת מוסמכת למיומנויות חברתיות.

 

• ילדים הסובלים מקשיים שפתיים: לעיתים ילדים אילו יתקשו להביע את תחושותיהם ורצונם, יתקשו לזכור ארועים או שמות של חברים. יתקשו בהבנה של הוראות בסיטואציה של משחק מובנה ולעתים יעדיפו להימנע מדיבור ויחוו על ידי הסביבה כילדים מופנמים וביישנים. ילדים אלו יצטרכו לקבל מענה ע"י קלינאית תקשורת ובנוסף מטפלת מוסמכת במיומנויות חברתיות.

 

• קשיים מוטוריים: ילדים אילו מתקשים להתמודד עם משחקי-ילדים, בהם נדרשת התארגנות מהירה ויעילה, כמו במשחקי ספורט. הדבר משפיע על חוויית ההצלחה והכישלון. המענה לילדים אלו יינתן ע"י מרפאה בעיסוק פדיאטרית ומטפלת מוסמכת למיומנויות חברתיות.

 

• קושי בהתמצאות במרחב: ילדים אילו עלולים לחוש חרדה במקומות שאינם מוכרים להם ועל כן יימנעו ללכת למקומות חדשים וישמרו על קרבה לבית או להוריהם. המענה לילדים אלו יינתן ע"י מרפאה בעיסוק פדיאטרית ומטפלת מוסמכת למיומנויות חברתיות.

 

• קשיי קשב וריכוז: ילדים אילו לעתים מאופיינים בהתנהגות אימפולסיבית המעוררת רגשות שליליים וכעס מהסביבה. יש להם קושי לווסת את התנועתיות שלהם והם לעתים קרובות מתישים את סביבתם. לעומתם, ילדים עם "תת פעילות" הילדים ה"חולמים" יכולים למצוא את עצמם בשולי החברה משום שאינם יוזמים קשר ומתנתקים לעתים מהסיטואציה החברתית. המענה לילדים אלו יינתן ע"י מרפאה בעיסוק פדיאטרית ומטפלת מוסמכת למיומנויות חברתיות.

לעיתים ילדים אלו יצטרכו אף התערבות תרופתית הניתנית רק ע"י נוירולוג ילדים.

יש להדגיש הגורם היחידי המאבחן הפרעה זו היא רק נויורולוג ילדים או פסיכיאטר. כל גורם אחר אינו רשאי לאבחן הפרעה זו.

 

• ילדים הסובלים מקושי בוויסות חושי: ילד בעל רגישות-יתר יכול לפרש מגע של הסביבה כמשהו מאיים וכואב ולהגיב בתוקפנות מחד או להימנע מקירבה מאידך. ילד הסובל מתת-רגישות יכול לגעת באחר באופן מכאיב, לחפש מגע בסיטואציות לא תואמות, לא להיות מודע לסכנות שעלולות להתרחש בעקבות חיפוש מתמיד של גרייה. המענה לילדים אלו יינתן ע"י מרפאה בעיסוק פדיאטרית ומטפלת מוסמכת למיומנויות חברתיות.

קשיים הקשורים לאינטראקציה במשפחה ומחוצה לה:

ההורים מהווים מודל עבור הילדים. הילדים צופים על התנהגות ההורים ולומדים מהם: הם חווים כיצד ההורה שלהם יוצר קשרים, האם יש להורים חברים, או שהמעגל החברתי שלהם מצומצם. האם כשההורים נמצאים בחברה קולם נשמע או שהם נמצאים בצד? מה קורה כשאמא שלי כועסת, נעלבת, האם מגיבה בתוקפנות? נמנעת מלומר את תחושותיה? מה קורה כשעוקפים את אבא בתור? האם הוא יעיר בכעס, באגרסיביות, בנימוס, האם יוותר ולא יאמר כלום?  האם ההורים סובלים מחרדה חברתית ועל כן יהיה להם קושי לשחרר את הילד ולסמוך עליו כי יסתדר בחברה. איזה מסר הם מעבירים לו האם סומכים על כוחותיו או מתערבים ללא הרף בענייניו החברתיים ובכך מעבירים לו מסר לא מילולי כי בלעדיהם לא יוכל להסתדר?

למה צריך טיפול?

יש חשיבות רבה להתערבות טיפולית בשלב מוקדם, המאפשרת מניעה של הבעיה לאורך זמן. הקניית מיומנויות בגיל שיצירת השינוי קלה יותר, תגביר את הסיכוי לשיפור בתפקוד החברתי של הילדים בשלב מאוחר יותר. 

למה טיפול קבוצתי?

הקבוצה מהווה הדמייה של הסיטואציה החברתית האמיתית, אך בתנאים של "חממה". זהו מקום בטוח, מוגן המכוון לתהליכי שינוי מתוך הכלה ואמפתיה. זהו מקום שבו הילד יכול להתבונן ברגשות שלו, בתחושות של האחר, בהשלכות שיש להתנהגות שלו על עצמו ועל חבריו וכל זאת במקום מוגן ולא מאיים. הקבוצה מאפשרת עבודה על הכאן ועכשיו "בזמן אמת" מול סיטואציות חברתיות פעילות המתרחשות במסגרת המפגשים. 

מה הם המרכיבים עליהם עובדים בטיפול הקבוצתי?

1. הגברת המודעות להתנהגויות פרו חברתיות: 

במפגשים מודגשות התנהגויות חברתיות: הילדים מוזמנים לשחק משחקי חברה, לחכות בתור ליצור יחד דברים משותפים, לחוות ולקבל הפסד וניצחון וכד’. המסגרת הקבוצתית מאפשרת להם להתבונן על ההתנהגות החברתית שלהם ולקבל עליה שיקוף באופן שלא מאיים. 

2. זיהוי רגשות שלי ושל אחרים בעזרת הדמיות:

הילדים לומדים להציג את רגשותיהם ולבטא אותם. הם לומדים להביע רגשות ולזהות אותם במקום לבטא אותם בהתנהגות לא יעילה.

3. מתן חיזוקים ממוקדים להתנהגויות חברתיות מתאימות: 

במהלך הקבוצה נעשה שימוש בחיזוקים חברתיים מרובים ובמתן תשומת לב מוגברת להתנהגויות חבריות של ילדים בקבוצה, בליווי אמירות המשקפות את ההתנהגות הרצויה.

על אף שהבסיס לרכישת מיומנויות חברתיות מתהווה בגילאי הילדות, ניתן לשפר מיומנויות חברתיות בכל גיל. ככל שהפנייה לטיפול מוקדמת יותר, כך קל יותר לרכוש שליטה במיומנויות החברתיות ולא "לצבור פערים" ביחס לבני אותו הגיל.
שיפור מיומנויות חברתיות לילדים נעשה פעמים רבות באמצעות טיפולים קבוצתיים קצרים וממוקדים. טיפולים אלו ממוקדים ברכישת מיומנויות כיכולת להפסיד, להתחלק עם ילדים אחרים ולפתור סכסוכים ומחלוקת באופן חיובי. מיומנויות חברתיות לילדים נרכשות בקבוצות אלו הן באמצעות למידה ישירה והן באמצעות משחק, עבודה עם בעלי חיים וכלי נגינה. אמצעים אלו מאפשרים למטפל לצפות בזמן אמת בדפוס האינטראקציה החברתית של הילד ולסייע לו לשפרו. ההשתתפות בקבוצה מאפשרת לילדים ללמוד זה מזה, יוצרת התנסות חברתית חיובית המשפרת את בטחונו של הילד ויוצרת מרחב לפיתוח קשרים חברתיים חדשים. קבוצות דומות עשויות לסייע גם לבני נוער, כאשר אופי הקבוצה מותאם לגיל המשתתפים בה ומבוסס על שיחה ולא על משחק.

קבוצות מיומנויות חברתיות מונחות ע"י יפית אביטל, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול רגשי לילדים והעברת קבוצות מיומנויות חברתיות. משך הקבוצה הוא 20 מפגשים, בנוסף מתקיימות 3 פגישות הורים.

זכרו אנחנו פה בשבילכם לכל בעיה שאלה ומטרה.