קבוצת "הציור שלי"

יונתן שתיל (1997) טוען כי הציור הילדי על כל שלביו הוא דרך המלך

הבלעדית המאפשרת את רכישת כישורי הכתיבה.

הגדרת הכתיבה חייבת להיעשות כפעילות של הבעת משמעות וייצוגה בסמלים, אחרת ישנה סכנה באיבוד היבטים חשובים של התפתחות הכתיבה - כמו התפקיד שממלא הציור בהתפתחות אישיותו המסמלת של הילד.

לפי שתיל (1997), ילד שלא יצייר בגיל הגן או מסיבה כלשהי לא ימצה את שלבי הבשלות בציור - סיכוייו רבים מאוד שיהיה בעל קשיים בכתיבה בבית הספר. לעיתים קרובות מאוד הילד בעל ליקויי הכתיבה החמורים בבית הספר, הוא אותו ילד שהתרחק בקביעות מכל פעילות ציורית בגיל הגן.

לפיכך קיימת חשיבות רבה בחשיפתו של הילד לפעילות הציור.

ילדים רבים מתקשים בציור ונמנעים מפעילות זו בגן.

הקבוצה מועברת ע"י מרפאה בעיסוק מוסמכת. ומונה כ 6 ילדים בני 4-6.

 

מטרות הקבוצה:

*    חשיפת הילד לחוויות הצלחה בתחום הגרפומוטורי על מנת להעלות את תחושת המסוגלות ולהגביר את כמות ההתנסויות הגרפו-מוטוריות בבית ובגן.

*    מתן התנסויות רבות בתחום הגרפומוטורי בכדי לאפשר ציור בעלי משמעות, לא שרבוטיים ועשירים בפרטים.

*    שיפור התפקוד הויזומוטורי כך שתתאפשר העתקה של צורות גיאומטריות שונות ,בקלות, ללא מאמץ וללא תיווך והדרכה מצד מבוגר

*    שיפור אחיזת העפרון כך שאחיזתו תהיה בשלה ,דינמית, ותאפשר תנועה חופשית.זאת ללא השקעת מאמץ מיותר וגיוס כוחות מיותרים

*    העלאת השליטה בעפרון כך שתתאפשר צביעה נאותה בהתאם למצופה מגיל הילד.

*    מתן חווויות הצלחה בפעילויות גרפומוטוריות מובנות כך שתתאפשר עבודה עצמאית במילוי דפי עבודה גרפומוטוריים מובנים.

*    שיפור יכולת התאום הבילטרלי כך שתתאפשר גזירה מדוייקת תוך תאום בין שתי הידיים ובכך תגבר רמת ההתנסויות בעבודות יצירה בבית ובגן.