קבוצות כתיבה

 

כתיבה היא תוצר של תהליך מורכב ועדין, התלוי באינטגרציה נוירו-התפתחותית.

כתיבה מאגדת בתוכה חיבור של תהליכים: קשב, רצף, יכולת ביצוע סימולטני, יכולות סנסומוטוריות ומרכיבים קוגניטיביים גבוהים – זכרון, שפה ותפיסה חזותית.

גורמים רבים משפיעים על יכולתו של הילד לכתוב ולכן בעיות הכתיבה הן רבות ומגוונות. הבנה מעמיקה במרכיבי הכתיבה ובגורמים המשפיעים על יכולת הילד לכתוב, מאפשרת למטפל להבחין באופי בעיית הכתיבה ולטפל בה בהתאם.

 

הקשיים יכולים לנבוע מפגיעה במרכיבים התפקודיים כגון:

קשיים תחושתיים – קשיים תחושתיים נחלקים לשני סוגים:

א. קושי באבחנה התחושתית - קולטני התחושה בעור, עוזרים לקליטת מידע על ידי מגע ולימודו בצורה מובחנת. מערכת המגע האבחנתית מאפשרת לנו לגלות את איכותיות הגירוי, וכן מסייעת לעדן את התנועה והאחיזה תוך התייחסות לצורת האביזר הכתיבה ומשטח כתיבה. אצל לקויי כתיבה נפגעת היכולת לקלוט מידע על ידי מגע.

ב. רגישות תחושתית -  כאשר לילד קיימת רגישות גבוהה למגע , הוא עלול להיות מאוים מנוכחות קרובה של המורה או תלמיד אחר. גם מגע היד על השולחן או מגע עם עפרון יכול להוות איום ומכשול ברכישת הכתיבה.

 

קשיים יציבתיים - מתח שרירים  אבנורמלי ( טונוס שרירים נמוך) נגרם מחוסר במערכת העצבים המרכזית והוא משפיע על טווח תנועת המפרקים וכן מפחית את מהירות התנועה. 

 

קושי בתכנון תנועה והתארגנות-  קושי בתכנון יבוא לידי ביטוי בעיצוב האות ובארגון האותיות על מנת לבנות מילים. יימצאו קשיים בארגון המילים בתוך השורות. כתוצאה מכך הכתיבה תהיה איטית ומגושמת לא תתפתח אוטומטיזציה בעיצוב האותיות וברווח בין מילים, ולעיתים תיכתב אות מסוימת בכמה דרכים שונות .

קושי בתאום הבילטרלי-  תאום בילטרלי הינו תאום בין שתי הידיים. לילד עם תאום לא תקין יהיה קושי בשימוש סימטרי ואסימטרי של תנועות היד על מנת להחזיק את כלי הכתיבה ולייצב את הדף עם היד הלא דומיננטית. כמו כן יתבטא הקושי בחציית קו אמצע.

קשיים קינסטטים- קינסטזיה היא מקור פנימי לאינפורמציה לגבי כל התנהגות מוטורית, ילדים הסובלים מפגם במשוב הקינסטטי, אינם מרגישים את תנועותיהם, אינם יכולים לאתר בעיות, ואינם יכולים לזכור תנועות קודמות.

קשיים במוטוריקה עדינה ותאום עין-יד- ניתן לחלק את תפקוד היד המשמשת לכתיבה לשלושה תפקודים מוטוריים שונים: הסתכלות, הושטה ואחיזה.

הקושי בתחום זה עשוי להתבטא באחיזה ליקוייה, תאום עין-יד לקוי המתבטא בחוסר שליטה בעיצוב האות והמשפט.

 

הריפוי בעיסוק שם דגש על שיפור תפקודים תחושתיים ומוטוריים כמשפיעים על הכתיבה.

 

הטיפול בריפוי בעיסוק מתבסס על שלוש גישות טיפוליות:

 

1. הגישה  הנוירומסקולרית – גישה זו שמה דגש על מנח הגוף ובעיקר של הגב העליון ביחס לכתיבה.

2. תאורית הרכישה  - תיאוריה זו מתייחסת אל הכתיבה כאל מיומנות נרכשת, שבאמצעות אימון ותרגול יחול בה שינוי.

3. הגישה הרב חושית  - גישה זו מבוססת על מתן גירויים תנועתיים ותחושתיים מתאימים למערכת העצבים של הילד ובכך מאפשרת לו לאגור מידע בצורה יעילה כדי לבצע מיומנות מוטורית ככתיבה.

בטיפול זה ייחשף הילד גם בפני מגוון מצעים לשיפור הכתיבה הכוללים כלי כתיבה, משטחי כתיבה אופקיים או אנכיים  ומנחי גוף שונים.

 

מי יגיע לטיפול בריפוי בעיסוק?

לריפוי בעיסוק יופנו ילדים אשר:

*    כתב ידם לא קריא

*    כתיבתם איטית/מהירה

*    חוסר עקביות בכתב היד.

*    כתיבה לא מאורגנת.

*    מחיקות מרובות.

*    קושי בויסות הכוח המופעל על העפרון בעת כתיבה ( הילד לוחץ חזק/חלש מדי על העפרון).

*    הימנעות מכתיבה והתנגדות רגשית לכתיבה.

*    הילד מתקשה לבקר את כתב היד שלו.

*    התעייפות בעת כתיבה.

*    הילד אינו משלים את משימותיו בכתה, בבית או במהלך מבחן.

 

אצלנו בקליניקיד מתקיימות קבוצות כתיבה ל 6-8 ילדים. הקבוצה מועברת ע"י מרפאה בעיסוק מוסמכת.

במסגרת הקבוצה מועברים התכנים הבאים:

 

*    אחיזת עפרון בשלה ותפקודית.

*    התארגנות ליד שולחן תוך ישיבה נכונה ליד שולחן ושמירה על משטח עבודה אישי, נקי ומסודר.

*    חיזוק התשתית הגופנית לשם קבלת יציבות טובה ליד שולחן בעת כתיבה.

*    עיצוב האותיות.

*    ארגון המילים במחברת לשם קבלת כתב יד ברור וקריא.

*    הקניית אסטרטגיות למידה לשם העתקה נכונה ומהירה.

*    הקניית אסטרטגיות למידה לשם כתיבה חופשית.